השאלה הכי חשובה היא 'מה לא נפתח?'

הדבר הכי קשה ומורכב בפיתוח מוצר זה לא ההחלטה מה לפתח?, אלה מה לא לפתח!.

זה מפתיע אבל ככל שהמוצר מצליח והלקוחות גדלים, היינו מצפים שהפיתוח של המוצר יתייצב, אבל בפועל עם גדילת המוצר גדלים גם מספר הרעיונות החדשים שיש לפתח.

תמיד יש אין סוף פיצ'רים ש'צריך' לפתח, אבל צריך להודות שרובם המוחלט אפשר לסווג בסקאלה של: 

'לא יביא ערך משמעותי ללקוח<-----------------------------> רעיון גרוע.

והדבר היחיד שיותר גרוע מרעיון גרוע הוא המון רעיונות גרועים, ולכולנו יש כאלה.

חלקם מגיעים ממנהלי המוצר, וחלקם מגיעים מהלקוחות, וחלקם בכלל מגיעים מהסטייקהולדרס שלנו.

וכמובן שגם כאן ככול שהמוצר מצליח ומספר הלקוחות גדל הרעיונות הגרועים גדלים איתו גם כן.. ואם הגעתם עד לכאן בפוסט אז ברור לכם ולי שאם נכפיל את מהירות הפיתוח, כמויות הרעיונות הגרועים יגדלו פי 2 גם כן..

המטרה שלנו היא לא לבנות רעיונות גרועים מהר יותר. 

המטרה שלנו היא לבנות כמה שפחות ולהביא כמה שיותר ערך ללקוחות.

הדרך הבסיסית להישאר עם הפוקוס הזה היא לשאול את עצמנו על כל פיצ'ר 

(1) מי צריך את זה? 

(2) מה הוא צריך?

(3) למה הוא צריך את זה? 

חבר מספר לכם על פיצ'ר חדש שהוא ממש 'רעיון של 1,000,000$ וכסף על הריצפה' ומתחיל לתאר אותו מאיך שהוא נראה או מה אנשים יעשו איתו, 

תסבירו לו בנימוס שהוא לא בכיוון הנכון, ותפנו אותו לאיש המוצר הקרוב לבית מגוריכם.

מנקודת המחשבה של 'איך זה יעבוד/יראה' - יכול להיות לנו מוצר מדהים. 

אבל זאת לא השאלה הראשונה שיש לשאול, גם לא השניה ולא השלישית...

אחרי שענינו על שלוש השאלות הראשונות (1) מי (2) מה (3) למה, השאלה הבאה היא

(4) איך? איך אנשים ישתמשו בזה?

לישאר מפוקס תמיד על השאלות האלה ובסדר הנכון, זה אתגר יומיומי לאנשי מוצר.

ואם נחזור לשאלה שאיתה פתחנו את הפוסט 'היכולת להכריע מה לא לבנות', נראה שבצעם אנחנו לא נותנים קדימות לפיצ'רים. 

אנחנו נותנים קדימות להערך, הערך שהלקוח יקבל. 

מה הוא יעדיף לקבל קדום.

ומי הלקוח שאנחנו רוצים לתת לו ערך ראשון.